סינדרום אוגלבי (Ogilvie Syndrome) הוא מצב נדיר אך הרסני שיכול להתפתח לאחר ניתוח במטופלים אורתופדיים. מטרת המחקר היתה לזהות את גורמי הסיכון להתפתחות סינדרום אוגלבי לאחר ניתוח שחזור מפרק ירך מלא (THA), שחזור ברך מלא (TKA), או רוויזיה (revision) של אחד הניתוחים הללו. המחקר השווה את התוצאים בין מטופליםשפיתחו ומטופלים שלא פיתחו סנדרום אוגלבי לאחר ניתוח.
החוקרים השתמשו בבסיס מידע לאומי שכולל מידע על מטופלים מאושפזים. בניסוי המטופלים מוינו בהתבסס על האבחון של סינדרום אוגלבי. תוצאים עיקריים העריכו את המשתתפים לפי תמותה, סיבוכים לאחר ניתוח, משך האשפוז, ועלות האשפוז.
המחקר התבסס על נתונים מבין השנים 2001 עד 2014 וסקר 12,541,169 מטופלים שעברו ניתוח שחזור מפרק ירק או שחזור מפרק ברך. מתוך המטופלים שנסקרו, 3,182 פיתחו סינדרום אוגלבי לאחר הניתוח.
נצפה שהתפתחות סינדרום אוגלבי היתה שכיחה יותר בקרב מטופלים שעברו רוויזיה בהשוואה למטופלים שעברו את הניתוח לראשונה. נראה שהפרעות נוזלים ואלקטרוליטים היו קשורות לעלייה הגבוהה ביותר בסיכון המוגבר המותאם לסינדרום אוגלבי.
מטופלים עם סינדרום אוגלבי היו בסיכון מותאם גבוה יותר לסבול מסיבוכים לאחר הניתוח ושוחררו למוסדות סיעודיים. מטופלים עם סינדרום אוגלבי היו בעלי משך אשפוז ארוך יותר ויקר יותר בהשוואה למטופלים ללא סינדרום אוגלבי.
החוקרים הסיקו כי יש חשיבות לזיהוי וצמצום גורמי הסיכון להיארעות של סינדרום אוגבלי, כולל ניתוחי רוויזיה, במהלך הטרום ניתוחי בכדי למנוע את התפתחות סינדרום אוגלבי, אשר עלול להוות גורם תמותה.
מקור: